התלהבות
המילה התלהבות לא נמצאת למעשה בתנ"ך, אבל היא מאורע המתואר בבירור. המילה מתורגמת מהמילה היוונית Harpazo שפירושה לחטוף או לקחת.
ה-1 לקורינתים 15:51-52
להביט! אני אומר לך תעלומה.לא כולנו נישן, אבל כולנו נשתנה, בעוד רגע, כהרף עין, ב-חצוצרה אחרונה. כי יתקשר השופר, והמתים יקומו לאתימה, ונשתנו.
תסלוניקים א' ד':15-17
ביאת ה'
על כך אנו מכריזים לכם בדברי ה' כי אנו החיים, הנשארים עד ביאת ה', לא נקדים את הנרדמים. כי ה' בעצמו ירד מן השמים בזעקת פקודה, בקול מלאך ובקול שופר אלוהים.. והמתים במשיח יקומו ראשונים. אז אנחנו החיים, שנשארים, נהיה'נתפס' יחד איתם בעננים לפגוש את ה' באוויר, וכך נהיה תמיד עם ה'.
ההבדל העיקרי בפרשנויות הוא התזמון שלו. רוב הסיכויים שאתה מכיר את סדרת הספרים Left Behind מאת טים להאיי וג'רי ג'נקינס ואת הסרטים הבאים שמתארים את ההתלהבות המתרחשת בתחילת הצרה. בהשקפה דומיננטית זו הכנסייה (המאמינים) 'מתלהבים' ממש לפני עלייתו של האנטיכריסט שמתרחשת בתחילת הצרה (השקפה השלטת).
לפני שנסתכל על העמדות השונות, בוא נגדיר תחילה את תקופת הצרה מאחר שתזמון ההתלהבות מבוסס על זה. הצרה היא תקופת הקץ ממש לפני חזרתו של המשיח למלוך עלי אדמות. האזכור המקראי האחרון לתקופה זו מגיע מהתגלות 3, שם ישוע אומר לכנסייה בפילדלפיה, 'אני אשמור אותך משעת הניסיון שתבוא על כל העולם, לנסות את יושבי הארץ'. זה בדרך כלל נחשבת לתקופה של 7 שנים המורכבת משתי תקופות של 42 חודשים (3 וחצי שנים). הוא ידוע על ידי רבים כשבוע השבעים של דניאל ובו בתחילתו האנטיכריסט חותם על הסכם ל-7 שנים עם היהודים ולאחר מכן מפר אותו באמצע השבוע ומצהיר על עצמו כאלוהים ודורש להעריץ אותו ככזה. זה נקרא תועבת השממה. בשלב זה היהודים מבינים את טעותם ומקבלים את ישוע כמשיח ואז בורחים למדבר שם הם יהיו מוגנים למשך 3 וחצי שנות שלטונה של החיה (פרק 13 בהתגלות),
דניאל 9:25
אלהשבועות שבעים
"נגזרו שבעים שבועות על עמך ועליךעיר קודשך, לגמור את העבירה, לשים קץ לחטא ולכפר על עוון, להביא צדקת עולם, לחתום גם חזון וגם נביא, ולמשוח מקום קדוש. דעו אפוא ותבינו כי מיציאת המילה לשקם ולבנות את ירושלים ועד לבואו של משוח, נסיך, יהיו שבעה שבועות. ואז במשך שישים ושניים שבועות הוא ייבנה שוב עם כיכרות וחפיר, אבל בזמן בעייתי. ואחרי ששים ושתים השבועות, ייכרת משוח ולא יהיה לו כלום. ואנשי הנסיך העומדים לבוא ישמידו את העיר ואת המקדש. סופו יבוא במבול, ועד הסוף תהיה מלחמה. נגזרות על שממות. וכרת ברית חזקה עם רבים לשבוע אחד, ובחצי השבוע ישים זבח ומנחה. ועל כנף התועבות יבוא השומם עד שישפך הקץ הנגזר על השומם".
ישנן מספר בעיות בחיבור הנבואה הזו בדניאל לשיבת המשיח. ראשית, הנבואה אומרת במפורש שמרגע הפקודה שנתנה להשיב את ירושלים (בית המקדש) יעברו שבעה שבועות עד להופעתו של משוח אחד ואז הוא ייבנה שוב במהלך 62 השבועות הבאים. אלה שרוצים ליצור את הכתוב הזה תומכים ברעיון שה-7 וה- 62 מקובצים יחד כ-69 אבל לא היה טעם להבחנה אם זה היה המקרה. מצוות ההתייחסות לבנייה מחדש של ירושלים מתייחסת כמובן לקפריסין שכן הדבר נובא בישעיהו ואף שמה לו וזה היה בשנת 538 לפני הספירה. כמובן, אפילו עם קיבוץ של 7 ו-62 יחדיו כדי ליצור 69 זה לא עובד עם הרעיון ש-483 השנים הכוללות חופפות להופעתו ולצליבתו של ישוע (הוא ינותק מה שמשאיר את השבוע ה-70 של דניאל בזמן עתיד).
נקודה חשובה נוספת בהבנת תקופת הקץ היא לוקס 21. הבשורות הסינופטיות של מתי, מרקוס ולוקס מתעדות כולן את שיח הזיתים שבו ישוע חושף פרטים על הימים שקדמו לשובו. אם אנו משתמשים רק במתי, נראה שהוא משקף את החותמות בהתגלות (פרק 6) ואז מתאר את החותם הראשון (רוכב על סוס לבן) כאנטיכריסט שכן הונאה היא הדבר הראשון שישוע מזכיר. לוק משנה לחלוטין את העיתוי של כל זה בכך שהוא מתעד את ישוע אומר, 'הם יפלו על קצה החרב ויובלו בשבי בין כל העמים, וירושלים תתרמס על ידי הגויים, עד שימלאו זמני הגויים.'. נבואה זו מתגשמת בשנת 70 לספירה עם חורבן ירושלים והיהודים למעשה התפזרו בין האומות עד שנת 1948 שבה הפכו שוב לאומה!
למדתי נבואה מאז שנעשיתי נוצרי ב-1982 וביליתי אינספור שעות בדניאל ובהתגלות. כמובן שלימדו אותי בתחילה את התרחיש שנשאר מאחור, אבל לבסוף נטשתי את העמדה הזו מכיוון שהלימוד שלי בכתובים יותר ויותר לא תמך בו. גם לא יכולתי ליישב את דניאל עם ההתגלות ומכיוון שדניאל היה חתום והתגלות לא נבחרתי להשתמש באחרונה כמדריך שלי.
כעת, הנה כמה נבואות בהתגלות שאינן מתיישבות עם דניאל.
1) פרק 11 מציין את 42 החודשים הראשונים שבהם שני העדים מתנבאים ומציקים את הארץ במכות בתדירות שהם רוצים. כאשר ישלימו את עדותם, החיה העולה מן התהום תנהל עליהם מלחמה ותתגבר ותהרוג אותם. האנטיכריסט לא נמצא במקום עד שהם השלימו את העדות שלהם אז איך הוא יכול לכרות ברית של 7 שנים בתחילת הדרך? כמו כן, מכיוון ששני העדים הללו היו ייסורים לאלה השוכנים על פני האדמה, כיצד יכול האנטיכריסט להיות בשלטון? הוא גיבור העולם בעקבות עדותם אך לא לפני כן. פרק 13 אומר שהוא ישלוט במשך 42 חודשים (3 וחצי שנים) בלבד ושהוא ינהל מלחמה על הקדושים ויתגבר ויהרוג אותם בזמן הזה והתוצאה אם החותם החמישי (קדושים).
2) התגלות 13 קובעת את הדברים הבאים, 'והרשות ניתנה לה (החיה) על כל שבט ועם ושפה ועם, וכל יושבי הארץ יעבדו אותה, כל מי שלא נכתב שמו לפני יסוד העולם בספר החיים של הכבש. מי נהרג. אם למישהו יש אוזן, ישמע:
אם מישהו אמור להילקח בשבי,
לשבי הוא הולך;
אם מישהו אמור להיהרג בחרב,
בחרב חייבים להרוג אותו.
הנה קריאה לסבלנות ואמונה של הקדושים.
אוקיי כמה נקודות חשובות כאן. האנטיכריסט מקבל סמכות עולמית וכל תושבי כדור הארץ יעבדו אותו מלבד אלה ששמותיהם נמצאים בספר החיים של הכבש (מאמינים). אז הרעיון שהוא מלך הצפון בדניאל ומנהל מלחמה נגד מלך הדרום לא הגיוני. נבואה זו התגשמה לחלוטין בתקופת המכבים.
שנית, שימו לב ל'קריאה לסבולת ואמונה של הקדושים' והם אומרים שהכנסייה לא מוזכרת מעבר לפרק ד'?!
לבסוף, בפרק י"ז נאמר שהחיה עולה מהתהום בדיוק כפי שכתוב בפרק יא ושהוא גם היה חי בעבר. ההימור שלי הוא Nero אבל אתה צריך להיות מילולית כדי להאמין בזה, מה שאני כמובן.
אוקיי אז עכשיו בואו נסתכל על תצוגות ההתלהבות השונות החל מהפרה-שבט שהוא ללא ספק הפופולרי ביותר. השקפה זו למעשה אינה נתמכת באופן ספציפי על ידי שום כתבי קודש. לדוגמה, בהתגלות פרק 4 נאמר לג'ון 'לעלות לכאן' ותומכי ההתלהבות שלפני השבט מציבים את זה בתור ההתלהבות של הכנסייה למרות שאין התייחסות לכך. הם גם תומכים בעמדה זו בכך שהם מציינים שהכנסייה אינה מוזכרת מעבר לכך בהתגלות. באמת? מה לגבי החותם החמישי שמתייחס להמון מאמינים שאיש לא יכול לספור שעברו את הצרה הגדולה והתגברו על ידי דם הכבש ודבר עדותם ונרצחו כתוצאה מכך, אך זו לא הכנסייה ? עמדה זו תופסת גם את הרעיון שיש שתי ביאות נפרדות של ישוע, האחת בחשאי לכנסייתו והשנייה כמתואר בפרק 19. במהלך הצרה של 7 השנים המאמינים ה'נרפים' נהנים מסעודת החתונה של הכבש, אבל מה עם הקדושים שאיש לא יכול לספור, האם יש עוד סעודה עבורם? שוב זה לא נתמך בשום מקום בכתובים. הרעיון של בוא סוד נפרד לקוח מדברי ישוע במתי, "אבל על אותו יום ושעה איש אינו יודע, אפילו מלאכי השמים, ולא הבן, אלא האב בלבד. כי כשם שהיו ימי נח, כך תהיה ביאת בן האדם. כי כמו שבימים ההם שלפני המבול היו אוכלים ושותים, מתחתנים ונותנים בנישואין, עד יום כניסתו של נח לתיבה, ולא ידעו עד שבא המבול וסחף את כולם, כך יהיה בוא ה'. בן אדם. אז יהיו שני אנשים בשדה; אחד יילקח ואחד יישאר. שתי נשים יטחנו בטחנה; אחד יילקח ואחד יישאר. לכן, הישארו ערים, כי אינכם יודעים באיזה יום בא אדונכם. אבל דע זאת, שאילו היה בעל הבית יודע באיזה חלק של הלילה מגיע הגנב, היה נשאר ער ולא היה נותן לפרוץ לביתו. לכן גם עליכם להיות מוכנים, כי בן האדם בא בשעה שאינכם מצפים.
השקפה נוספת היא תצוגת אמצע השבט, שבה ההתלהבות מתרחשת באמצע 'השבוע' בדיוק כאשר האנטיכריסט חושף את אופיו האמיתי. תרחיש זה מבוסס על נבואות מדניאל שאינן מתיישבות עם ההתגלות ואני אתייחס לכך בנפרד. בכל מקרה למיקום אמצע השבט יש את אותה בעיה כמו לפני השבט - החותם החמישי אשר בהחלט מתרחש במהלך 42 החודשים שלטונו של החיה כפי שמתואר בהתגלות 13.
ואז יש את עמדות טרום זעם ופוסט שבט. טרום-זעם מתרחשת ההתלהבות ממש לפני שזעם אלוהים נשפך על פני האדמה (שיפוטי קערה) ואילו הפוסט-שבט מזמן את ההתלהבות עם הגינותו של ישו בהתגלות 19.